פסק-דין בתיק רע"א 6892/13

א.        בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת קראי-גירון) מיום 16.9.13 ברת"ק 47287-06-13, בגדרה נדחתה בקשת רשות שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (הרשם הבכיר צ'יזיק) מיום 8.6.13 בת"ק 51660-02-13. הבקשה נסבה בין היתר על סוגית ייצוגם של גופים מוסדיים וחברות בבתי המשפט לתביעות קטנות.  

רקע והליכים

ב.        בכתב תביעה שהגישו המבקשים כנגד משיבה 1 (להלן המשיבה) בבית המשפט לתביעות קטנות (ת"ק 51660-02-13) נטען, כי ביום 29.11.12, בשעות הבוקר, פגעה מכונית בה נהגה המשיבה ברכב השייך למבקש 1, וזאת - כך נטען - לאחר שנכנסה לצומת דרכים במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, ולאחר שלא נתנה זכות קדימה לרכבו של מבקש 1. לפי הנטען, למבקש 1 נגרמו נזקים כספיים בסך 6,000 ש"ח. ביום 3.4.13 צורפה משיבה 2 - בעלת הרכב בו נהגה המשיבה - כנתבעת בתובענה. משיבה 2 הגישה תביעה שכנגד על סך 26,180 ש"ח. בסוף הדיון שנערך ביום 6.6.13 נמחקה - בהסכמה - התביעה שכנגד.   

ג.        בפסק דינו מיום 8.6.13 דחה בית המשפט לתביעות קטנות את תביעתם של המבקשים. נאמר (פסקה 8), כי "לאחר בחינת טענות וראיות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לאירוע התאונתי רובצת על כתפיה של הגב' חיימוביץ', נהגת רכב הסובארו [רכבו של מבקש 1 - א"ר]", כי "נהגת הסובארו ביצעה את הפניה שמאלה תוך הפרת תקנות התעבורה", וכי (פסקה 20) "טענות התובעים היו לא אמינות בעליל. לאחר בחינת עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי איני יכול לתת אמון בתיאור התאונה כפי שהוא מבוצע על ידי התובעים". בית המשפט הוסיף (פסקה 29), כי "גם אם היתה אחריות לנתבעת 1 [המשיבה - א"ר], התביעה היתה נדחית בשל היעדר כל טענה או הוכחה לשוויו של כלי הרכב". המבקשים חויבו בהוצאותיהן של כל אחת מן המשיבות בסך 1,200 ש"ח.

ד.        המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (רת"ק 47287-06-13), בה נטען, בין היתר, כי "השופט קמא סרב לצרף כראיה תמונה אשר עשויה להיות מכרעת" (סעיף 4.3). כן עתרו המבקשים לצירופן של ראיות נוספות, ביניהן מסמכים של משטרת ישראל הנוגעים לתאונה. עוד טענו המבקשים, כי נציגה של משיבה 2 בבית המשפט לתביעות קטנות "הופיע באלפי תיקים בבית המשפט לתביעות קטנות ... וייצוגו את המשיבה 2 בדיון עומד בניגוד לסעיף 63 לחוק בתי המשפט".

ה.        בהחלטה מיום 16.9.13 נדחתה בקשת רשות הערעור. נאמר (פסקה 5), כי "פסק הדין מנומק ומבוסס ונתמך בחומר הראייתי שהוצג בפני בית המשפט קמא וקיימות הנמקות גם לסיבות שהובילו את בית המשפט שלא לתת אמון בגרסת התובעים", וכי (פסקה 7) "לא נסתרה הקביעה החלופית בפסק דינו של בית משפט קמא לפיה המבקשים כאן לא הוכיחו נזקיהם". בית המשפט ציין, כי לא נמצא פגם בהחלטה שלא להתיר את צירוף התמונה, ומכל מקום זו אינה מוכיחה את שחפצים המבקשים להוכיח. עוד ציין בית המשפט, כי "לאחר קריאת פרוטוקול הדיון לא התרשמתי כי צירוף הנתבעת הנוספת המשיבה 2 בפני גרם לאי שויון בין הצדדים בהתנהלות הדיונית בבית המשפט קמא".

הבקשה

ו.        מכאן בקשת רשות הערעור, בה נטען כי שגה בית המשפט לתביעות קטנות בהטילו את האחריות לתאונה על כתפיהם של המבקשים. נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם מן הבקשה לצירוף ראיות בערעור, וכי לראיות אלה חשיבות מכרעת לצורך בירור האמת העובדתית. עוד נטען, כי הבקשה לצירופה של משיבה 2 כנתבעת נוספת נועדה על מנת לעקוף את הוראות החוק האוסרות על ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות.

ז.        בהחלטה מיום 16.1.14 התבקשה תגובת המשיבות לעניין הייצוג בלבד, בתגובה מיום 19.2.14 נאמר, כי "כלפי המשיבה מס' 2 מוגשות מדי יום ביומו מאות ורבבות תביעות על ידי אזרחים וגורמים פרטיים לבתי המשפט לתביעות קטנות ברחבי הארץ. בעטיין נאלצת המשיבה מס' 2 להתמודד עם סילוקן ו/או ניהולן של מאגר שלם של התביעות הפרטיות המוגשות נגדה, וזאת בין על ידי עובדיה ובין אם על ידי נציגים מטעמה", וכי נציגה של משיבה 2 במקרה דנא "אינו עורך דין ואין לו הידע המקצועי כעורך דין ו/או הטכני כשמאי ו/או כבוחן תאונות דרכים ו/או כמומחה, ידע אשר יש בו הכוח להפר השוויון ומאזן הכוחות שבין הצדדים בבית המשפט הנכבד".

הכרעה

ח.        לאחר העיון בבקשה, בתגובה ובנספחיהן, סבורני כי יש ליתן רשות ערעור בסוגית הייצוג, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו באופן חלקי, כפי שיפורט. 

ט.        כידוע, על מנת לבוא בקהלם של המקרים בהם תישקל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, יש להראות כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם של הצדדים. כך בכלל, ובפרט כאשר עסקינן בהליכים שהורתם בבית המשפט לתביעות קטנות, לגביהם נאמר כי "נוכח טיבו של הליך התביעות הקטנות, על רשות הערעור בהקשר תביעות קטנות בבית משפט זה - בגלגול שלישי - להינתן במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור 'רגילות', ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר; אחרת - תסוכל כוונת המחוקק, שמשמעה הליך חסכוני שאינו מטיל הוצאות גדולות על הצדדים, ומהיר, שאינו גוזל מזמנם יתר על המידה" (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (2005), להלן עניין בודקר; ראו גם רע"א 8768/13 גרמה נ' עוזיר (12.1.14)). סבורני, כי סוגית הייצוג שהועלתה בבקשה חורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים ומשליכה על ציבור המתדיינים הרחב, ועל כן מצדיקה כאמור רשות ערעור.

י.        מטרתו ותכליתו של מוסד בתי המשפט לתביעות קטנות (שהוסדר בראשיתו בחוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976, וכיום בפרק ב' סימן ה' (סעיפים 67-59) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984) ביצירת מכשיר זמין, מהיר ולא יקר לבירורן של תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, תביעות - שאילו נדונו בדרך הרגילה, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול (ראו הצעת חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ה-1975 (הצעות חוק 1174 (תשל"ה) 208; עניין בודקר, בפסקה ח(1); רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ (2006), בפסקה ה(2); ס' דויטש "בית המשפט לתביעות קטנות כמגן הצרכן" עיוני משפט ח (תשמ"א-תשמ"ב) 345). אם נרצה, יש בו משום משפט בצורתו הקמאית, בין בעלי הדין - הם עצמם - בפני השופט בשער העיר, בחינת "ועמדו שני-האנשים אשר-להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם" (דברים י"ט, י"ז), וכדברי רש"י במקום "אשר להם הריב - אלו בעלי הדין". על פי המשפט העברי הבסיסי, בעלי הדין הם עצמם היו באים לפני הדיינים, ולקורא - למשל - את פרק כ"א ברמב"ם הלכות סנהדרין, שעניינו דרכי השפיטה, ברי כי הוא מדבר בבעלי הדין עצמם; ראו הלכה א' - "מצות עשה לשפוט השופט בצדק, שנאמר, 'בצדק תשפט עמיתך' (ויקרא י"ט, ט"ו). אי זהו צדק המשפט? זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר. לא יהא אחד מדבר כל-צרכו ואחד אומר לו-קצר דבריך; ולא יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות וירע פניו לאחר וידבר לו קשות"; ראו גם בבלי שבועות ל', א'; תוספתא סנהדרין פ"ו, ב', וכן פירוש הרב ש"ת רובינשטיין לפרק זה בסדרת רמב"ם לעם.       

יא.      מתוך הרעיון שביסוד עולמן של התביעות הקטנות לא איפשר המחוקק ככלל ייצוגם של בעלי דין בבתי המשפט לתביעות קטנות (עניין בודקר, בפסקה ח(2)), וגם הגביל את הייצוג על-ידי עורכי דין, דבר לא פשוט אך ניתן להבינו גם על רקע תקרתן הנמוכה של התביעות הקטנות (כיום 33,200 ש"ח); ואף בורר שמונה בתיק כזה אינו גובה שכר (ראו סעיף 65(א) לחוק בתי המשפט). וכך מורנו בהקשר זה סעיף 63 לחוק בתי המשפט:

"(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה -

(1)   אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

(2)   אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

(3)   אם הייצוג נעשה בתמורה".